במה שככל הנראה יזכר כנאום הכי טוב של קוק עד כה, טים קוק מספר על ההתנסות שלו עם גזענות וקרא לשיוויון זכויות - בדיוק כמו זה שקיים בין מסדרונותיה של אפל. בהמשך:
לא קל להיות טים קוק.
באנגלית ישנו משפט שטוען כי כבד הוא הראש אשר עליו מונח הכתר. הכוונה לכך היא שלא קל להיות האדם בכיסא הנהג, כשכל העיניים נשואות אליך. אדרבא לא כאשר אתה נדרש להיכנס לנעליו של סטיב ג׳ובס, מי שהפך לדמות משיחית בימי חייו, ומי שזוכה להערצה אשר שווה ברמתה לעבודת אלילים לאחר מותו. ההשוואות בין השניים הן דבר צפוי וברור מראש, אשר אי אפשר להתחמק ממנו - וזאת על אף העובדה שקוק הוא בן טיפוחיו של ג׳ובס אשר תמיד יועד לרשת את אביו הרוחני בתפקיד המנכ״ל של חברת אפל.
בין אם ההשוואות הן הוגנות או לא, דעת הקהל עוד לא נקבעה באופן נחרץ באשר לתפקודו של קוק כמנכ״ל של חברת אפל בעידן שלאחר מותו של ג׳ובס. אך היכן שמרבית הקולות מסכימים פה אחד בעניינו של טים קוק וההשוואה בינו לבין ג׳ובס, הוא בכך שהקונצנזוס טוען שקוק רחוק שנות אור ביכולתו לנאום מול קהל לעומת אביו הרוחני ג׳ובס, אשר כל נאום שלו היה מסוגל לשבות את הקהל. בהשוואה בין השניים והסגנונות שלהם, סגנונו של ג׳ובס היה כריזמטי ואסרטיבי, בעוד שסגנונו של קוק הוא יותר יבש ומונוטוני חרף כל נסיונותיו להביע רגש והתלהבות כלפי מוצר או נושא שאליו הוא מתייחס.
![]()
אך עם זאת, השבוע הסתבר לנו שגם טים קוק מסוגל לשאת נאום אשר שובה את הקהל בארוע שבו הוא נואם. קוק הוזמן השבוע לקבל פרס על מפעל חיים מאוניברסיטת אובורן, האלמה מאטר שלו (הכוונה היא לאוניברסיטה שבה למד וסיים תואר). בנאומו, קוק סיפר על זכרונות הילדות שלו, אשר מנו בין היתר מראות של שריפת צלבים על המדשאות של שכניו. בשנים ההן שלפני חקיקת חוק זכויות האזרח בשנת 1964, במדינות כמו אלבאמה (ממנה מגיע קוק), הקו קלוקס קלאן אשר חרט על דגלו את טוהר הגזע הלבן היה שורף צלבים על מדשאותיהם של משפחות שחורות, ומבצע בהם מעשי לינץ׳.
הנאום של קוק מגיע ממקום הרבה יותר אישי מכל נאום ששמענו אותו נושא בעבר, שכן הנאום כולו למעשה מדבר על זכויות האזרח, ומתייחס בזאת גם לזכויות האזרח הקהילה הלהטב״ית - קהילה אשר קוק נמנה בין חבריה בתור הומוסקסואל. מתוקף מעמדו וסגנון חייו, קוק הוא תומך אדוק של שוויון במקום העבודה. קוק כתב מאמר תמיכה בחוק שיוייון הזכויות במקום העבודה שהתפרסם בוול סטריט ז'ורנל. החוק המדובר אוסר על אפליה במקומות עבודה על בסיס מגדר או זהות מינית. הצעת החוק עברה בסנאט האמריקאי שנשלט ע״י הדמוקרטים, אך נותר קבור בערכאות על ידי בית הנבחרים הנשלט ע״י הרפובליקנים. במהלך שיחת ועידה בוול סטריט, קוק אמר שהוא רוצה שאפל תהיה "כוח חיובי".
קוק אמר כי לאפל יש מדיניות שאינה מפלה שצריכה להיות מעוגנת בחוק. "עכשיו זה הזמן לכתוב את העקרונות הללו של כבוד אדם בסיסי לתוך ספר החוקים", הוא אמר. "כמי שגדל באלבמה בשנות ה-60, ראיתי את ההשפעות ההרסניות של האפליה", אמר קוק בנאום בניו יורק ב-10 לדצמבר. "אנשים מדהימים איבדו מהזדמנויות וזכו ליחס שפוגע בכבוד האדם הבסיסי שלהם אך ורק בגלל צבע העור שלהם... תמונה זו הייתה טבועה באופן קבוע במוח שלי, והיא שינתה את החיים שלי לנצח", קוק הוסיף. "בשבילי שריפת הצלב הייתה סמל לבורות, שנאה ופחד של כל מי שהיה שונה מהרוב. בחיים לא יכולתי להבין זאת, וכבר אז ידעתי שההיסטוריה של אמריקה וההיסטוריה של אלבמה תמיד תהיינה מצולקות על ידי השנאה שהן ייצגו".
קוק ציין כי ישנן 3 תמונות במשרדו באפל: 2 של בובי קנדי, ואחד של מרטין לותר קינג. "הם הקריבו את הכל, כולל את חייהם, כאבירים של זכויות האדם וכבוד האדם", אמר קוק. ״התמונות שלהם נותנות לי השראה. הם משמשים תזכורת עבורי בכל יום, כי ללא קשר לדרך שאותה בוחר האדם, ישנן מחויבויות בסיסיות שצריכות להיות חלק ממסעו של האדם״. הכוונה של קוק אינה משתמעת לשני פנים: קוק דורש שיווין זכויות מלא עבור הקהילה הלהטב״ית, וממשיך להעלות את הדיון על סדר היום בכל ארוע שאליו הוא מוזמן. יתר על כן, הוא משתמש באפל כדוגמה חיובית עבור שיוויון זכויות.
בעוד שבמקרים רבים טים קוק אכן רחוק שנות אור מיכולות ההתבטאות של סטיב ג׳ובס, במקרה הנוכחי הוא מצליח לספק את הסחורה בכך שהוא מדבר מהלב, מנסיונו האישי, ובכך שהוא מאמין בצדקת מטרתו. קוק כעת עומד בחוד החנית של המאבק לשיוויון זכויות בארה״ב, כמנכ״ל של אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר בעולם, ובארה״ב בפרט. היכן שרבים במעמדו של קוק היו חושבים פעמיים אם להיחשף בצורה כזו או לא, נראה שטים קוק אינו מפחד להביע את עמדתו, ובכך מהווה השראה לכולם.
לא קל להיות טים קוק.
באנגלית ישנו משפט שטוען כי כבד הוא הראש אשר עליו מונח הכתר. הכוונה לכך היא שלא קל להיות האדם בכיסא הנהג, כשכל העיניים נשואות אליך. אדרבא לא כאשר אתה נדרש להיכנס לנעליו של סטיב ג׳ובס, מי שהפך לדמות משיחית בימי חייו, ומי שזוכה להערצה אשר שווה ברמתה לעבודת אלילים לאחר מותו. ההשוואות בין השניים הן דבר צפוי וברור מראש, אשר אי אפשר להתחמק ממנו - וזאת על אף העובדה שקוק הוא בן טיפוחיו של ג׳ובס אשר תמיד יועד לרשת את אביו הרוחני בתפקיד המנכ״ל של חברת אפל.
בין אם ההשוואות הן הוגנות או לא, דעת הקהל עוד לא נקבעה באופן נחרץ באשר לתפקודו של קוק כמנכ״ל של חברת אפל בעידן שלאחר מותו של ג׳ובס. אך היכן שמרבית הקולות מסכימים פה אחד בעניינו של טים קוק וההשוואה בינו לבין ג׳ובס, הוא בכך שהקונצנזוס טוען שקוק רחוק שנות אור ביכולתו לנאום מול קהל לעומת אביו הרוחני ג׳ובס, אשר כל נאום שלו היה מסוגל לשבות את הקהל. בהשוואה בין השניים והסגנונות שלהם, סגנונו של ג׳ובס היה כריזמטי ואסרטיבי, בעוד שסגנונו של קוק הוא יותר יבש ומונוטוני חרף כל נסיונותיו להביע רגש והתלהבות כלפי מוצר או נושא שאליו הוא מתייחס.
אך עם זאת, השבוע הסתבר לנו שגם טים קוק מסוגל לשאת נאום אשר שובה את הקהל בארוע שבו הוא נואם. קוק הוזמן השבוע לקבל פרס על מפעל חיים מאוניברסיטת אובורן, האלמה מאטר שלו (הכוונה היא לאוניברסיטה שבה למד וסיים תואר). בנאומו, קוק סיפר על זכרונות הילדות שלו, אשר מנו בין היתר מראות של שריפת צלבים על המדשאות של שכניו. בשנים ההן שלפני חקיקת חוק זכויות האזרח בשנת 1964, במדינות כמו אלבאמה (ממנה מגיע קוק), הקו קלוקס קלאן אשר חרט על דגלו את טוהר הגזע הלבן היה שורף צלבים על מדשאותיהם של משפחות שחורות, ומבצע בהם מעשי לינץ׳.
הנאום של קוק מגיע ממקום הרבה יותר אישי מכל נאום ששמענו אותו נושא בעבר, שכן הנאום כולו למעשה מדבר על זכויות האזרח, ומתייחס בזאת גם לזכויות האזרח הקהילה הלהטב״ית - קהילה אשר קוק נמנה בין חבריה בתור הומוסקסואל. מתוקף מעמדו וסגנון חייו, קוק הוא תומך אדוק של שוויון במקום העבודה. קוק כתב מאמר תמיכה בחוק שיוייון הזכויות במקום העבודה שהתפרסם בוול סטריט ז'ורנל. החוק המדובר אוסר על אפליה במקומות עבודה על בסיס מגדר או זהות מינית. הצעת החוק עברה בסנאט האמריקאי שנשלט ע״י הדמוקרטים, אך נותר קבור בערכאות על ידי בית הנבחרים הנשלט ע״י הרפובליקנים. במהלך שיחת ועידה בוול סטריט, קוק אמר שהוא רוצה שאפל תהיה "כוח חיובי".
קוק אמר כי לאפל יש מדיניות שאינה מפלה שצריכה להיות מעוגנת בחוק. "עכשיו זה הזמן לכתוב את העקרונות הללו של כבוד אדם בסיסי לתוך ספר החוקים", הוא אמר. "כמי שגדל באלבמה בשנות ה-60, ראיתי את ההשפעות ההרסניות של האפליה", אמר קוק בנאום בניו יורק ב-10 לדצמבר. "אנשים מדהימים איבדו מהזדמנויות וזכו ליחס שפוגע בכבוד האדם הבסיסי שלהם אך ורק בגלל צבע העור שלהם... תמונה זו הייתה טבועה באופן קבוע במוח שלי, והיא שינתה את החיים שלי לנצח", קוק הוסיף. "בשבילי שריפת הצלב הייתה סמל לבורות, שנאה ופחד של כל מי שהיה שונה מהרוב. בחיים לא יכולתי להבין זאת, וכבר אז ידעתי שההיסטוריה של אמריקה וההיסטוריה של אלבמה תמיד תהיינה מצולקות על ידי השנאה שהן ייצגו".
קוק ציין כי ישנן 3 תמונות במשרדו באפל: 2 של בובי קנדי, ואחד של מרטין לותר קינג. "הם הקריבו את הכל, כולל את חייהם, כאבירים של זכויות האדם וכבוד האדם", אמר קוק. ״התמונות שלהם נותנות לי השראה. הם משמשים תזכורת עבורי בכל יום, כי ללא קשר לדרך שאותה בוחר האדם, ישנן מחויבויות בסיסיות שצריכות להיות חלק ממסעו של האדם״. הכוונה של קוק אינה משתמעת לשני פנים: קוק דורש שיווין זכויות מלא עבור הקהילה הלהטב״ית, וממשיך להעלות את הדיון על סדר היום בכל ארוע שאליו הוא מוזמן. יתר על כן, הוא משתמש באפל כדוגמה חיובית עבור שיוויון זכויות.
בעוד שבמקרים רבים טים קוק אכן רחוק שנות אור מיכולות ההתבטאות של סטיב ג׳ובס, במקרה הנוכחי הוא מצליח לספק את הסחורה בכך שהוא מדבר מהלב, מנסיונו האישי, ובכך שהוא מאמין בצדקת מטרתו. קוק כעת עומד בחוד החנית של המאבק לשיוויון זכויות בארה״ב, כמנכ״ל של אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר בעולם, ובארה״ב בפרט. היכן שרבים במעמדו של קוק היו חושבים פעמיים אם להיחשף בצורה כזו או לא, נראה שטים קוק אינו מפחד להביע את עמדתו, ובכך מהווה השראה לכולם.