לזכרו של אריק

פורסם במקור על ידי RAiNZ (הודעה 1397492)

אינני זוכר אם רשמו כך בשיר, אך קשה מאוד לתאר את האופן המדוייק שבו דמותו של אדם הופכת לסמל, וכיצד הסמל הזה נחרט בלבבותיהם של דורות שונים של אנשים, ומגדיר בפניהם - כולל אלו שלא זכו להנות מהמסע, אלא מתוצאותיו - את מהותה של התרבות הישראלית.

בשבילי, אריק איינשטיין היה סמל.
גדלתי בבית שבו התנגנו, בין היתר, שיריו. ראיתי את ״מציצים״, ולמעשה למדתי שאני הרבה יותר בקיא ביצירותיו של האיש ממה שחשבתי. הסיבה לכך, הוא שאריק איינשטיין היה סמל. הסמל של ארץ ישראל היפה, המתורבתת, עדינת הנפש, אוהבת החיים, מכבדת הזולת, שוחרת הצחוק והחופש. איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא? - לצערי, אין. אחד מאחרוני דור הנפילים הלך מעמנו. וכשהלך מעמנו, משהו מת בנו - ומשהו, נשאר איתו.

מה שנשאר איתו, לצערי הרב, זהו זיכרון של מציאות ישראלית עגומה שבה התרבות היא למעשה היעדר תרבות ודרך ארץ. מציאות שבה ערבות הדדית היא כולה סלוגן. שבה הרמה הנשגבת היא תת רמה, כי כולם רוצים להיות סלבריטי בשקל ולעשות רייטינג (ע״ע בושות) ב-״פח הגדול״. מציאות שבה שמו של ״הזמר של המדינה״ קשור בצורה זו או אחרת למעשים מגונים ונלוזים שלא ראוי להזכירם במתכונת זו.

מה שמת בנו, זו עוד פיסה קטנה של ארץ ישראל היפה. הרעות, האחווה, הטוהר, התרבות. בתור אדם שמרבה לשמוע דווקא מוזיקה הרבה יותר לועזית, אגרסיבית ובוטה מזו של איינשטיין, הוא יחסר לי עוד יותר ולו בשל כך. כי לכל מטבע יש שני צדדים, ובלעדיהם הוא לא יכול להתקיים. יין ויינג, שחור ולבן, אור וצל. הרבה יותר חשוך וקודר לי היום, מאשר כתמול שלשום. לא הייתי מחסידיו, ואני לא אדם שמרשה לעצמו ״להעריץ״ אף אדם, הרכב או סמל, אך בכל זאת מחיתי כמה דמעות בצורה בלתי נשלטת בעת היוודע דבר מותו.

אכן, האיש היה בזמן מותו הרבה יותר מאשר מכלול כל יצירותיו. הוא היה סמל. אם לצטט בפרפרזה קלישאה נבובה שלקוחה מתוך סרט קומיקס הוליוודי: הוא לא היה הסמל שבהכרח רצינו, אך הוא היה הסמל שאנו היינו, ועודנו צריכים. משהו שיזכיר לנו שבכל זאת פעם הייתה פה תרבות הרבה יותר מתוחכמת, הדדית, אצילית, נאורה וחברותית. משהו שיזכיר לנו שיש לאן לחזור, וכן, גם שרמת ההומור במציצים היא עליונה בכמה וכמה מידות על מה שמתיימר לקרוא לעצמו הומור ישראלי כיום.

משהו אכן מת בנו היום - אלו שזוכרים, אלו שמבינים.
יהי זכרו ברוך.

פורסם במקור על ידי Bar.T (הודעה 1397394)

למרות שבחיי הבוגרים אריק לא הירבה להופיע, את רוב שיריו אם לא את כולם הכרתי מאוד ואף בעיקר בשנה האחרונה התאהבתי בקליפ היו טיוב של השיר בו מילותיו: ״אני ואתה נשנה את העולם״, עד כדי replay שנמשך אף שעה. השיר הזה הוא האהוב ביותר עלי ואתמול בערב והיום נוכחתי לדעת כמה מהשירים שאני מכיר הם בעצם שלו.

אריק הלך אבל המורשת נשארה, שיריו נשארו ויצירותיו ילומדו ורבים עוד יתוודעו לו.

פורסם במקור על ידי RonitN (הודעה 1397397)

הערצתי וגדלתי על שיריו של אריק. אין אדם במדינת ישראל שלא הזיל דמעה, על לכתו של זמר, יוצר שחקן, שהטביע את חותמו עם קולו החם והעמוק. שיריו ייחרטו וילוו את עם ישראל לדורותיו.

ארוע מרגש במיוחד שזכור לי הוא שובו של החייל החטוף גלעד שליט, אריק מבצע שיר המקבל את בואו של שליט לביתו. "עכשיו כשאתה כאן" בשיר הוא מברך את שליט לכבוד שובו הביתה וכותב:

"חמש שנים תקתק הלב
תקתק שעון כאב.
הפחד שכבר לא תחזור
הרג לנו את הלב".
יהי זכרו ברוך.

פורסם במקור על ידי ZIV.T (הודעה 1397401)

אהבתי מאוד את הרעיון, מגיע לאיש הזה איזכור בכל מקום ברחבי הרשת.

״תן לצעוק, תן ללמוד
תן לצחוק ותן לשמוע
תן לחיות ותן לטעות
תן לעצמך לסלוח,
פשוט לאהוב..״

גדלתי על השירים שלו.
עצוב מאוד, זמר ענק, איש מדהים וצנוע.
תיהיה מנוחתך עדן, אריק היקר 😞

פורסם במקור על ידי Aaron (הודעה 1397412)

אצלי הסיפור קצת מצחיק:
בילדותי (גיל 14) היו כולם "משתמשים בשירותי הבייביסיטר" שלי, ובשל אהבתי הרבה לבני דודיי הקטנים גם דודי הצטרף לחגיגה בעיקר בחופשים, והייתי מוצא את עצמי מבלה שבוע בירושליים ולמען האמת בהנאה רבה. דודי היה אחד מהברנג'ה הגדולה ואמנים רבים שהיו חבריו של דודי כמו ציפי שביט, מני פאר, גבי עמרני, זאביק רווח ועוד, היו פוקדים את ביתו לעיתים קרובות ככה שנתקלתי בלא מעט אמנים ורק הייתי מחכה ליום הזה שיגידו לי דודיי בוא אלינו לשבוע.

בין האורחים האלו היה גם אריק איינשטיין עליו השלום, ומה שאני זוכר זה איש גבוה מאוד, עם שיער חלק ועבה ויפה תואר שאין לתאר. העוצמה שהייתה יוצאת ממנו כאשר התהלך לידי, אין לי דרך להביע במילים. עזבו את העובדה שהייתי שומע את שיריו ונהנה, זאת למרות שאני (וכל חבריי הטובים יעידו) אינני מתחבר בשום צורה למוזיקה עברית, אלא לועזית בסגנון שונה ממה שאריק שר. הוא היה מתיישב בסלון והם היו מדברים על עבודה, ואני הייתי יושב איתם כאילו "אחד מהחבר'ה" ויודע על הופעות עתידיות, פסטיבלים ועוד.

אתמול דמעות חנקו את גרוני שעה ששמעתי את בשורת איוב הרעה, וזה הזכיר לי (להבדיל) את רצח רבין שלא יכולתי לישון אחרי זה. ממש כאב לי הלב לשמוע ועד עכשיו לעכל את זה קשה לי. אריק איינשטיין היה מעמודי התווך של הארץ וזמר הציונות, וכל שיר שלו פשוט מושלם ונוגע. הייתי רוצה לחשוב שהלוואי וכל זה חלום, אבל המציאות מכה בפנים וזה המצב.

אריק
שמור עלינו מלמעלה אוהבים, כואבים והמומים איך עזבת בכזו מהירות (טוב, תמיד היית צנוע ולא מתבלט), בשקט, בשקט ובלי מפריע.

יהי זכרך ברוך. :(